שנצא לחירות.

שנצא לחירות ונשחרר את מערכת החינוך שלנו מכבלי תפיסות שחונכנו אליהן שנים ונתפסות כמו אמת מוחלטת.

שנצא לחירות ונקדם את החירות של ילדים ללמוד בדרך שמתאימה להם ומה שמעניין אותם.

שנצא לחירות ונפסיק לחלק תלמידים שכל אחד מהם יחיד ומיוחד לקבוצות על פי גיל ורמה.

שנצא לחירות מהתפיסה שלמידה נעשית במרווחים של 45 דקות ומהחלוקה הדיכוטומית של נושאים ומקצועות.

שנצא לחירות מההשוואה הבלתי נגמרת של הישגים ומדדים.

שנצא לחירות מהתפיסה שלמידה היא לא מהנה ושככה זה.

שנצא לחירות מהמחשבה שאם נכניס את העולם ואת הניידים לבית הספר העולם יקרוס.

שנצא לחירות מהתפיסה שציונים ומספרים זו מראית הכל ונבדוק האם ילדים שמחים, טובי לב ומגלים מה יש להם להציע לעולם.

שנצא לחירות ונאפשר למורות ומורים מרחב לגבש את העשייה החינוכית הייחודית שלהם.

שנצא לחירות מגבולות פיזיים כמו בניין או גדר ונקדם למידה אותנטית ומחוברת לעולם שמחוץ לגדר.

שנצא לחירות מהצורך לשלוט בהתפתחות של ילדים ונחשוב כיצד מאפשרים להם מרחב להתפתח.

שנצא לחירות מהצורך לחפש את התשובה האחת והיחידה לאיך נראית למידה, מיהו מורה טוב או מיהי תלמידה טובה.

שנצא לחירות ונאפשר לעצמנו לשאול קושיות, בעיקר כאלו שאין להן תשובה.