חוזרת מכנס בינלאומי מרתק בבודפשט ומנסה לסדר את המחשבות בראש אחרי פרזנטציות של נשות ואנשי אקדמיה מכל העולם (רשימה חלקית: בלגיה, ספרד, אירלנד, סינגפור, יפן, תאילנד, אוסטרליה, אנגליה, קנדה, הונג קונג, יוון, איטליה, הונגריה,דרום אפריקה וכמובן ישראל).

תובנה עיקרית : במקומות מאוד שונים מתמודדים עם אתגרים מאוד דומים.

כמה ״טעימות״:

• אתגרי החינוך מוגדרים כ Wicked Problems. בעיות מורכבות שקשה להגדיר ולפתור.
• דור המילניאלס שייכים ל Purpose Economy, מונח שטבע Hurst. הם מונעים ממטרות אחרות לחיים, עובדה המשפיעה גם על היחס שלהם להשכלה הגבוהה.
• בהשכלה הגבוהה נפתחים יותר ויותר לכך שהלומד יקח אחריות על ההתפתחות שלו. סביבת למידה כזו מעצימה את הלומדים ואת תחושת המסוגלות שלהם להתמודד עם תחומים חדשים ומאתגרים בעתיד (ועוד יתרונות). השינוי התפיסתי בא לידי ביטוי במעבר ללמידה אחרת כמו הכיתה ההפוכה ובאימוץ חלופות להערכה המסורתית.
• בתאילנד, כששואלים ילדים מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים התשובה היא: יזמים. ההורים אגב, עונים את אותו הדבר. תאילנד לא לבד ובהרבה מדינות עסוקים בשאלות של  Entrepreneurship Education.
• תהליכי שינוי מתחילים מאתגרים. לדוגמא, באוניברסיטה בוולנסיה גילו שמורים לאנגלית יוצאים לבתי הספר ונתקלים בקושי רב לקיים הערכה מאחר ומעולם לא תכננו או העבירו מבחן. הם עברו ללמידה סביב פרויקט אמיתי ורלוונטי- הסטודנטים המתקדמים להוראת אנגלית מתכננים ומעבירים הערכה של רמת האנגלית לסטודנטים בחוג לכלכלה. פתרון יצירתי חוצה בניינים ופקולטות.

עוד דיברו על טכנולוגיה וכישורים דיגיטליים, מוביליות חברתית, רב תחומיות ומוכנות לעתיד. אני הצגתי את התפיסה של האקריות בחינוך – היה כיף.