*מסלאו לפני בלום*
כותבת לי את זה בגדול על שולחן העבודה היום, בתחילת השנה האקדמית. התייחסות לצרכים הבסיסיים של הלומדים כמו ביטחון, תחושת שייכות ומצב רגשי חברתי (פירמידת הצרכים של מסלאו) רגע לפני קידום מטרות לימודיות (הטקסונומיה של בלום).
*מסלאו לפני בלום*
רלוונטי תמיד ונכון במיוחד בימים אלו. ללמידה נדרשת רמת ביטחון, פניות נפשית, אמון ותחושה שרואים אותך.
*מסלאו לפני בלום*
זה מאתגר מכיוון שההוראה מרחוק מקשה גם על מרצים מנוסים ״לקרוא״ את הכיתה,
זה מאתגר מאחר ובתכנון שיעור מרחוק יש הקפדה יתרה על שימוש מיטבי בזמן הקצוב במפגש סינכרוני.
זה מאתגר מאחר וישנם אתגרים חדשים אצל סטודנטים אשר לומדים מהבית ומלמדים בעצמם מהבית וחווים לחץ ועומס ואי ודאות.
ולמרות כל האתגרים הללו, ובעצם בגללם, עוד יותר *מסלאו לפני בלום*.
מה אני מתכננת לעשות?
- להקדיש יותר זמן מתמיד להכרות.
- לאפשר לכל לומד או לומדת (דרך שיחה אישית/ שאלון) לשתף באתגרים אישיים.
- לשתף בעצמי לגבי הדילמות המקצועיות, האתגרים, הלבטים בהוראה שלי.
- להיכנס לשיעור המקוון רבע שעה לפני, הזדמנות לשיחות קטנות עם המקדימים ובאותו האופן להישאר גם אחרי.
- לגלות (עוד יותר מתמיד) גמישות.
- לאפשר הפסקות קפה יזומות המעודדות שיח שלא קשור לשיעור.
- להשתמש במשחק ובהומור אשר יעזרו לייצר אווירה נעימה, לקדם קשר ולהפחית לחצים.
*מסלאו לפני בלום* – מסתבר שיש את זה על חולצה (:
