עונת הכנסים החלה ואני שוב מנסה לסדר את המחשבות מימים גדושים מכנס IISES, 7th Teaching & Education Comference באוניברסיטת לונדון. בכנסים בינלאומיים תמיד מעניין לשמוע אילו בעיות מעסיקות מקומות שונים בעולם לדוגמא : פיליפינים, אינדונזיה, הונג קונג, כווית, אנגליה, הונגריה, דרום אפריקה, טאיוואן, ברבדוס, סין, הודו, ניגריה, קפריסין ועוד. המסקנה הראשונה-למרות השונות האינסופית בין המקומות הללו, ברובם מתמודדים עם אתגרים דומים של למידה, הוראה וחינוך.

• סוגיות של הוראה בהשכלה הגבוהה

על פי מחקר מבודפסט, למרצים יש תפיסה עצמית מקצועית כלומר יגדירו עצמם כביולוג/ מהנדסת וכמעט לא כ״אני מורה״. חוסר ההגדרה העצמית יוצר פערים ברמת ההוראה. המלצת החוקרת היא לשנות את מבנה המשרות בהשכלה הגבוהה כך שהצלחה בהוראה או התמקצעות בה תתרום למעמד מקצועי או לקידום. כמו כן, המליצה לייצר מסלולי קריירה לאנשי מקצוע שרוצים להעמיק בפדגוגיה.

• מסגרות תיאורטיות

תיאוריות קלאסיות נשארות רלוונטיות לשנים רבות. במחקרים רבים מתבססים על Dewey, Kolb, Vygotsky, Gardner וממשיכים את עבודתם בהקשרים חדשים. בלטה מאוד הטקסונומיה של בלום (שהוצגה לראשונה בשנת 1956!) כמסגרת המשפיעה על חשיבה פדגוגית ועל המעבר ללמידה פעילה וכזו המובילה ליכולות הבנה ויישום מדרגה גבוהה.

• בעיה שמניעה חשיבה

פעמים רבות המניע למחקר מתחיל מבעיה או אתגר של הוראה, לדוגמא תוכנית בהנדסה גנטית באוניברסיטה בהונג קונג.

הבעיה-אוכלוסיה מגוונת מבחינת רקע מקצועי, נגישות מוגבלת לתלמידי תואר ראשון במעבדות וצורך בניסויים בעלי סכנה בטיחותית.

הפתרון- למידה היברידית המשלבת כיתה הפוכה ומגוון טכנולוגיות. לדוגמא- מערכת VR באמצעותה הסטודנטים עורכים ניסויים בסביבה וירטואלית ללא צורך בזמן מעבדות או בחומרים. בנוסף, חומרי הלימוד מאפשרים שימוש ב Augmanted reality כך שכאשר הסטודנט נתקל בנושא בספר הוא מקרב את הנייד ובעזrת אפליקציה רואה את המודל התלת מימדי של המולקולה באופן ממחיש.

מאיפה הכסף? המימון לפיתוח חומרי הלמידה הגיע ממענק. אחרי הפיתוח העלות התפעולית נמוכה והם יוצרים רשת עם מוסדות נוספים שפיתחו חומרי לימוד דומים וחולקים את מה שכבר פיתחו בהשקעה עצומה.

• פריבילגיית רשת

מושג שהמצאתי בעקבות תגלית שהפתיעה אותי: באוניברסיטאות בדרום אפריקה נמנעים ממתן משימות לסטודנטים בהן נדרש שימוש באינטרנט או העלאת משימות למערכת ניהול למידה. רשת אלחוטית כמעט לא קיימת שם והדאטה לגלישה כל כך יקר שלא זמין כמעט מחוץ לכתלי האוניברסיטה. מה עושים? בחוג אחד התחילו שימוש בווטסאפ (דורש רשת מינימלית) לניהול קבוצות דיון וכפלטפורמה ללמידת עמיתים. אנחנו מתייחסים לגישה חופשית ומהירה לרשת האינטרנט כדבר ברור מאליו וזה ראוי להערכה.

• אנגלית, אנגלית, אנגלית

עיסוק רב באתגר של הוראת שפות (בבתי ספר לאוכלוסיות מהגרים) או באוניברסיטאות (הוראת אנגלית כשפה שניה). המעבר לחברה גלובלית מציב אתגרים החל מפיתוח מקצועי של מורים לאנגלית (בכווית אין בכלל מורים שדוברי אנגלית כשפת אם למשל) ופיצוח של הוראת שפה שניה. בהונג קונג ההשכלה הגבוהה כולה באנגלית ואי ידיעת השפה מהווה חסם כניסה לאוכלוסיות מסויימות.

טיפ למורי שפה: אפליקציה ובה לומדי שפה יכולים לבנות אוואטר ש״מדבר״ במקומם ומסייע להתגבר על חרדת שפה (https://www.voki.com/)

מה עוד?

• שיתופי פעולה: בין אנשי IT לחוקרים, בין מנהלי בתי ספר לאוניברסיטאות, בין תחומים שונים למשל במערכות של (SRS (Student Response systems.

• באינדונזיה יש מעל 3 מיליון מורים, חלקם במקומות מאוד מרוחקים. אתגרים רציניים של פיתוח מקצועי.

• באנגליה רבע מסגל ההוראה בכיתות הם עוזרי מורה (בעלי הכשרה יחסית בסיסית שעובדים עם הילדים עם הצרכים הכי מורכבים).

• פלטפורמה חינמית ליצירת ״כיתות״ לימוד וירטואליות להוראה היברידית: YO Teach.

• חוקרת ומנהלת בית ספר מהפיליפינים מאוד התלהבה מהתפיסה של מורים כהאקרים, כנ״ל עמיתה מניו זילנד. אמרתי שאני מוכנה לבוא לביקור (:

בתמונה: תא טלפון ״של פעם״ הפך למעבדה נגישה לתיקון טלפונים ניידים.