אם זה היה סטנד אפ אז ההתחלה היתה: מה קורה כשכימאי זוכה פרס נובל מהטכניון, משפטן ונשיא מכללה, והאקרית חינוכית (אני) מדברים על חינוך ליזמות בכנס בינלאומי של קניין רוחני?
זה מה שקרה כשהשתתפתי בפאנל בנושא Education and the Building of an Innovation-based Economy בכנס של AAPPI.
המשתתפים: פרופסור אהרון צ׳חנובר, זוכה פרס נובל בכימיה, חוקר בפקולטה לרפואה בטכניון ופרופסור עומרי ידלין, משפטן ונשיא מכללת ספיר.
אז מה הקשר בין קניין רוחני, חדשנות, כלכלה וחינוך?
באופן הכי פשוט- מדינות מבינות היום שהן חייבות לחנך את הדור הבא ליזמות כדי להתמודד עם הבלתי נודע של התמורות בעולם ובהשפעות של השינויים הללו על הכלכלה. בקיצור- הישרדות.
היה דיון מרתק על רב תחומיות ומומחיות ועל הגבולות בין האקדמיה לתעשייה. נושא אחד שעלה תוך כדי דיון וגרם לכולנו לחשוב עליו גם אחר כך הוא חוויות של כישלון והצלחה:
כשאני מדברת על ההרגלים של מורים האקרים/ יזמים, אני משתפת שאחד המאפיינים הבולטים הוא ההבנה שכישלונות הם חלק מהסיפור. להיכשל, לשתף בכישלון, ללמוד ממנו ולהמשיך הלאה. יזמים מחוץ למערכת החינוך מכירים את זה גם ומבינים, כמאמר הקלישאה, שהדרך להצלחה רצופה בכישלונות.
התובנות שלנו בפאנל:
בחלק מהמקומות תפקיד מערכת החינוך והאקדמיה הוא לזמן כשלונות ותהליך למידה ושיפור ובחלק מהמקרים, בדיוק ההיפך. עבור אוכלוסיות שהשכלה אקדמית פחות נגישה עבורן זה המקום שתפקידו להעניק חוויות מעצימות של הצלחה.
