אני לא אוהבת במיוחד את המילה מנטרה (אז אולי מתאים לומר תפיסת עולם?) אבל אוחזת בכמה כאלו וביניהן שתיים שלאחרונה נוכחות אצלי בחשיבה ובעשייה האישית והמקצועית:
"Walk the Talk״
To perform actions consistent with one's claims.
והשניה, שהיא גם כותרת של ספר:
"Feel the fear and do it anyway"
זה קצת מסביר איך מצאתי את עצמי ביומולדת 18 של האמצעית מצטרפת אליה בספונטניות לצניחה חופשית מגובה של 12,000 רגל.
ולא, לא הבנתי כמה זה גבוה מראש. לא מדברת במידות של רגל בשגרה 
הנפילה החופשית וכל האדרנלין הניעו אצלי המון מחשבות-
מחשבות על שליטה ועל שחרור,
על אמון,
על נקודות מבט,
על ההרגשה הקסומה הזו בתוך ענן בלי לראות כלום עם ידיעה שהוא תיכף מתבהר,
על האיזון הנדרש בין מחשבות ופעולות של 5000 רגל ובין מחשבות ופעולות של אדמה יציבה.
מחשבות על כמה חשוב להנות מהדרך ולהתרגש ממנה למרות המאמץ והקצב המשתנה של הנוף מסביב.
מחשבות על איזה כיף שעשיתי זאת למרות הפחד.
שתהיה שנה פשוט טובה. בלי בקשות מיוחדות, פשוט טובה לכולם.
